שיר אמהות, ברכה לבת אהובה

כשאת פורשת את ידייך
אני יודעת,
שאת לבי את רוצה להרחיב.

כשאת שולחת אלי תחנונייך
אני יודעת,
כמה זה יכול להעציב.

כשאת משחררת את חיוכייך
אני יודעת,
שאותי את רוצה להלהיב.

כשאת מקמטת את עינייך
אני יודעת,
שלי את רוצה להכאיב.

כשאת בתוך לבטייך
אני יודעת
שאני מוכרחה להקשיב.

ואני
    פורשת ידי
    מקמטת עיני
    משחררת חיוכי
    שולחת תחנוני
    ולוחשת תפילותיי –
        למצוא בין לבי ללבך
                –   את הנתיב.