הטבע שכל כך אהבת אשי, יש עוד שלג בחרמון, ובהרים - ירוק הכנרת התמלאה, ואתה - רחוק הנופים שכה אהבת - נשארים סביבך עונות באות, עונות חולפות, ואתה - אינך ריח של אביב עכשיו, חודר אל תוך הלב עדיין לא לוהט הקיץ, אך חסרונך צורב המרחבים שכה אהבת - נשארים סביבך הצבע מתחלף בזמן, ומי סופר זמנך ? רוח עדינה מביאה איתה משב ממזרח או מערב, היכן אתה עכשיו ? הצבעים שכה אהבת - צובעים את סביבתך זריחה, שקיעה, עוד יום חדש, ואתה אינך קוצים כבר מתחילים לפרוח, עוד מעט יבלו מתקדם לו כך הטבע, חייך - ננעלו החיים שכה אהבת - ממשיכים לזרום והכאב דוקר ומנפץ את החלום

הטבע שכל כך אהבת

לברכה הבאה לברכה הקודמת
   

אשי,
יש עוד שלג בחרמון, ובהרים – ירוק
הכנרת התמלאה, ואתה – רחוק
הנופים שכה אהבת – נשארים סביבך
עונות באות, עונות חולפות, ואתה – אינך

ריח של אביב עכשיו, חודר אל תוך הלב
עדיין לא לוהט הקיץ, אך חסרונך צורב
המרחבים שכה אהבת – נשארים סביבך
הצבע מתחלף בזמן, ומי סופר זמנך ?

רוח עדינה מביאה איתה משב
ממזרח או מערב, היכן אתה עכשיו ?
הצבעים שכה אהבת – צובעים את סביבתך
זריחה, שקיעה, עוד יום חדש, ואתה אינך

קוצים כבר מתחילים לפרוח, עוד מעט יבלו
מתקדם לו כך הטבע, חייך – ננעלו
החיים שכה אהבת – ממשיכים לזרום
והכאב דוקר ומנפץ את החלום

שליחת ברכה אישית
מאת - שם
מאת - דוא"ל
אל - שם
אל - דוא"ל
תאריך משלוח
שעת משלוח
כותרת
הודעה אישית

כתיבת תגובה

אשי נוביק, חבר יקר, נהרג בט"ו באב במלחמת לבנון השנייה.
המילים המובאות כאן לכבודו ולזכרו נקשרות לטבע שכל כך אהב, לנופי ביתו וחייו, ועל כך שהכול ממשיך ורק החיים נעצרו.
מוקדש באהבה לכל מוקירי זכרו.